החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית

כאשר החליט שר האוצר יאיר לפיד להיכנס למערכת הפוליטית עמדה לפניו אחת הבעיות הקשות שעומדת לפני כל התארגנות פוליטית שרוצה להתמודד בבחירות.

הבעיה הייתה כמובן מקורות המימון להרצת קמפיין בחירות אפקטיבי.

הדרך "היצירתית" שנבחרה על ידי מפלגת יש עתיד העמידה במבחן את מבקר המדינה שלא הצליח להבין את הבעיתיות הקשה בדרך שנבחרה.

מפלגת יש עתיד "גייסה" 100 חברים מאליטת הממון של ישראל שהעמידו כל אחד בנפרד ערבות של 130,000 ₪ . באופן זה גוייס למעשה סכום של 13 מיליון ₪ שהיווה את הבסיס למסע תעמולת הבחירות הענק של המפלגה החדשה .

סכום זעום מכל איש עסקים, אל מול הסיכון הנמוך שבמהלך ואל מול הסיכוי הרב לקבלת העדפות בהמשך ממי שיהיה חייב לזכור את עובדת החיים , היו 100 אנשי עסקים שללא תמיכתם הראשונית לא ניתן היה להרים את פרויקט מפלגת העתיד.

מבקר המדינה כשל במשימה לראות את עקרון "שלח לחמך על פני המים" שהניע את המהלך.

שהרי איזה איש עסקים שפוי יסרב לסכן סכום זעום כזה אל מול היוקרה להיכנס לרשימת 100 התורמים הראשונים למפלגת העתיד . כבר היה מי שאמר "כשיש חברים לא צריך פרוטקציה ".

לפני הבחירות של 2013 פרסמתי בבלוג "בועת הנדל"ן " את דעתי על מפלגת העתיד ועל התוצאות הצפויות של הבחירות.

אמנם טעיתי בכמה מנדטים להבין את עומק משבר ההבנה בעם, אולם ברמת העיקרון הדברים התאמתו באופן מדויק למדי. המערכת הפוליטית ממשיכה בשלה, היא ממשיכה לשרת את בעלי ההון ואפילו שהוחלפה מפלגה אחת באחרת אין לדבר שום משמעות מעשית לאזרחי ישראל. בבחירות האחרונות( 2013) הוחלפו כמחצית מחברי הכנסת. מצב שלא היה לו תקדים בעבר.

הכנסת התחלפה אולם לאחר כמעט שנה של פעילות, לא מורגש שינוי אמיתי בעבודת חברי הכנסת .

אז איפה הבעיה. מה מונע מחברי הכנסת החדשים וגם הוותיקים יותר לעשות את העבודה עבור אזרחי ישראל.

הסיבה היא שחברי הכנסת אינם חופשיים לפעול מבלי להיות מאויימים על ידי המערכת הפיננסית שכאילו שולטת בכל ההליך ממרחק כזה שמסתיר את מעורבותה מהציבור אבל במרחק קרוב מספיק כדי להוות איום מתמיד על חברי הכנסת המכהנים והמפלגות .

גם חברי כנסת ישראל הם בני אדם כמוני כמוכם. גם הם מעוניינים מאד לשמור על מקום עבודתם . גם הם מבינים מי הם המעסיקים האמיתיים שלהם נכון לשיטה הקיימת ולכן אין להיות מופתעים מידי לראות אותם בפעילותם עבור אותם מעסיקים אמיתיים.

בתקציב מדינת ישראל לשנת 2013 רשומה שורה שכותרתה היא "מימון מפלגות" .

הסכום הרשום בתקציב המדינה לשנת 2013 עבור מטרה חשובה זו הוא 142 מיליון ₪ !!

כן זהו הסכום הזעום שמקציבה הדמוקרטיה הייצוגית של מדינת ישראל לכל המפלגות הפעילות בכנסת. 142 מיליון ₪ או 0.038% מתקציב המדינה השנתי .

זה הסכום שמקצה מדינת ישראל המתיימרת לתמוך בדמוקרטיה הייצוגית, למפלגות הפעילות .

כך רוצה מדינת ישראל לאפשר למפלגות לפעול באופן חופשי ומשוחרר מלחצים למען רווחת האזרחים.

טוב ,אז הבנו שמדינת ישראל החליטה (שלא על דעת האזרחים יש לומר) , להשקיע סכום מצחיק לתחזוקת הדמוקרטיה בישראל.

אבל איך בכל זאת מצליחות המפלגות להתקיים, להחזיק סניפים לקיים פעילות הסברתית לעודד פעילות אזרחית ועוד פעילויות.

התשובה לכך היא מתן אפשרות לקבל תרומות בסכום מוגבל כדי למנוע שחיתות חלילה , גיוס דמי חבר מפעילי המפלגה ( מקור הכנסה רצוי אבל שאינו יכול לקיים את כל הפעילות).

והאפשרות האחרונה שהיא החשובה ביותר להבנת שיתוק המערכת אל מול כוחות בעלי ההון.

לגייס הלוואות .

המחוקק שרצה למנוע אפשרות לגייס הלוואות ממקורות עלומים החליט שמקור גיוס ההלוואות מותר אך ורק מהמערכת הבנקאית המוכרת או כהגדרת החוק , "לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים הלוואה אלא מתאגיד בנקאי "

לפי הגדרת החוק אפשר היה לחשוב שבהגדרה תאגיד בנקאי, מתייחסת המערכת לקבוצת מלאכי שרת שכל מטרתם היא לחולל ניסים ונפלאות בכלכלת ישראל ולא לקבוצת תאגידים למטרות רווח שמוחזקים בידיים פרטיות בחלקם הגדול, שקיבלו את הזכות המדהימה לייצר את כספי אזרחי ישראל יש מאין ולגבות על ההליך ריבית שנתית של כ 45 מיליארד ₪ .

לידי אלה שלח המחוקק את מפלגות ישראל לקחת הלוואות למימון הפעילות. האמת היא שהמהלך הזה מוציא שם טוב להפרטה הרגילה של נכסי האזרחים כמו תשתיות לאומיות וכו'.

את הנכס היקר ביותר לממשל הדמוקרטי, המערכת המפלגתית, זו שאמורה לייצג את כלל דעות העם בדמוקטיה הייצוגית, שלחה כנסת ישראל לידי המערכת הבנקאית לממן את פעילותה.

בזמן ביקור ביל סטיל בישראל בחודש יוני האחרון נפגש ביל עם עו"ד יאיר אולמרט.

עו"ד אולמרט ששימש בעבר כעו"ד של אחד הבנקים בישראל סיפר לביל את האופן המעשי בו שולטים למעשה הבנקים במערכת הפוליטית הישראלית.

לדבריו, שפורסמו בראיון מוקלט , המערכת המפלגתית בישראל מצויה בחובות גדולים מאד למערכת הבנקאית ( עשרות מיליונים לכל מפלגה גדולה ) באמצעות הלוואות המכונות בעגה המקצועית הלוואות און קול. משמעות צורת העמדת אשראי זו היא שלבנק שמורה הזכות לדרוש ולקבל את קרן ההלוואה למפלגה בהודעה מראש של מספר ימים קבוע וקצר יחסית.

לכן אין להתפלא שהמערכת הפוליטית בישראל לא עושה דבר שיכול להוריד ממעמדה או לפגוע בכיסה של המערכת הבנקאית ושלוחותיה הפיננסיות האחרות.

לכן אין להתפלא יתר על המידה ששום פעולה מעשית לא תתרחש להורדת או להקטנת הטבות המס שניתנות למשל לחברת טבע שמצויה בחובות של 11.5 מיליארד ₪ למערכת הבנקאית.

לכן אין זה מפתיע שלמרות שמחצית מחברי הכנסת התחלפו בבחירות האחרונות כשרובם הגדול נישא על גל המחאה של 2011, אין שום סימן לתזוזה במעשי הכנסת למעשים שישפרו את רווחת האזרחים. או קידום יוזמות משמעותיות להורדת "יוקר המחייה" למשל.

האם מי מחברי הכנסת או מסיעות הכנסת יוכל לקדם חקיקה שתוריד את מחירי הדיור , הורדה שאם תתרחש תפגע קשה במאזני המערכת הפיננסית במדינה.

הרי ביום שלמחרת העלאת הרעיון, יקבל מנכ"ל המפלגה טלפון מסגן מנהל הסניף האזורי של הבנק שמממן את המפלגה, שיסביר למנכ"ל את ההשלכות הקשות שיכולת להיגרם אם הבנק יפגע ולא יוכל עוד לממן את אותה מפלגה.

לא בגלל רצון לסחוט חלילה, הוא פשוט לא יוכל להמשיך את המימון בגלל אותה פעילות של אותה מפלגה שפוגעת בחוסנו של אותו בנק.

הם ,מ ס ו נ ד ל י ם

החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית

לאור ההסבר שניתן בפתיח ובמטרה לשחרר את המערכת המפלגתית לפעול ללא חשש או לחצים אפשרים מגורמי לחץ פיננסיים ,יש לשנות את חוק מימון המפלגות לפי הסעיפים הבאים.

• שמו של חוק מימון מפלגות ישונה ושמו יהיה "החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית"

• יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה, לקחת הלוואות מכל צורה שהיא ומכל גורם שהוא.

• יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה לקבל ערבויות מכל גורם אם פרטי או ציבורי תאגידי.

• המדינה תפרע את חובות המפלגות למערכת הבנקאית, בתמורה יעבירו המפלגות למדינה תחת שווי הוגן את כל נכסי המפלגות מלבד שלושה סניפים בשלושת מחוזות המדינה ( צפון , מרכז, דרום ) . הסניפים שיימסרו למדינה יועברו לשימוש הרשויות המקומיות לרווחת האזרחים ( פעילות נוער, פעילות חברתית אחרת ועוד

• המדינה תממן את פעילות המפלגות על ידי הגדלה משמעותית של יחידת המימון לח"כ הקיימת בחוק. סכום ההקצבה ייבחן על ידי וועדה ציבורית בראשות שופט שתגיש את המלצותיה לכנסת. הכנסת תאשר את הסכום במסגרת הצעת חוק נפרדת לכל שנת תקציב.

• מימון הוצאות תעמולת הבחירות יעשה על ידי המדינה באמצעות תקציב המדינה. סכום המימון יהיה שווה לכל המפלגות המתמודדות ללא קשר לכוחם היחסי בכנסת הקיימת. סכום הוצאות מימון הפרסום יהיה סכום נפרד ונוסף על מימון המפלגות שבסעיף 5.

• רשימות חדשות שיגישו מועמדות לבחירות ושיגישו לפחות 10,000 חתימות של בוחרים מפנקס הבוחרים הקיים, יקבלו מימון בהתאם לסעיף 5 ללא התניה למספר המנדטים שיקבלו לאחר הבחירות . המטרה בסעיף זה היא לעודד פעילות חוץ פרלמנטרית חדשה ונמרצת, להיכנס למערכת ולנסות להשפיע במסגרת המוסדות הדמוקרטיים.

כך ,אם רק נשנה את אופן מימון המערכת המפלגתית בדמוקרטיה הייצוגית הישראלית ,נוכל להניח בסיס איתן לפעילות אמיתית ואפקטיבית לרווחת האזרחים ללא מורא המערכת הפיננסית.

איני תמים לחשוב שלאחר שינוי החוק יעלמו מחיינו הלחצים על המערכת הפוליטית. מכיוון שמדובר בבני אדם סביר להניח שעדיין יהיו כמה מושחתים שינסו לקדם חוקים לרווחת אותה אוליגרכיה פיננסית .

אולם שינוי מהותי כזה בחוק יאפשר לאלה שרוצים לחולל שינוי ,לבצע את הליך החקיקה הנדרש, כל אחד לפי השקפתו, כשהוא משוחרר מלחצים. שינוי כזה ירחיק ממערכת הדמוקרטיה הייצוגית הישראלית את מנופי הלחץ הפיננסי שאינם נבחרים על ידי הציבור ושלציבור אין שום השפעה על פעילותם. זה יהיה צעד ראשון וחשוב בקידום הצעדים הנדרשים כל כך לאזרחי ישראל.

הדבר בידינו. העבירו את המסר לחברי הכנסת. הם קשובים לדעת הקהל יותר ממה שנדמה לחלקינו. בעזרת לחץ ציבורי אפקטיבי נוכל להקים את הבסיס החדש לדמורטיה הייצוגית הישראלית.

#השיטה