החלטה אסטרטגית

כיצד מימן בנק ישראל קנייה של 80 מיליארד דולר משנת 2008, מה הן ההשלכות של אותה קניה, ומי עתיד לשלם את המחיר?

על כך במאמר .

בראשית שנת 2009 התקבלה במדינת ישראל החלטה אסטרטגית.

החלטה שעתידה להשפיע על כל אזרח במדינת ישראל לשנים רבות. הגוף המחליט קיבל את ההחלטה באופן עצמאי לחלוטין. אין ולא התקבל אישור להחלטה ממוסדות הדמוקרטיה הייצוגית של מדינת ישראל, הכנסת או הממשלה. לא ברור ואין לכך תיעוד שפורסם ברבים, האם הגוף המחליט התייעץ עם מי מנבחרי הציבור וקיבל את אישורו למהלך האסטרטגי הגוף הוא גוף אוטונמי לגמרי למרות שהחלטותיו משפיעות באופן מידי על חיי אזרחי ישראל.

הגוף שקיבל את ההחלטה הוא בנק ישראל והעומד בראשו הנגיד סטנלי פישר .

ההחלטה האסטרטגית הייתה להגדיל באופן משמעותי את יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל .

ההחלטה הוסברה "כהתארגנות לאיומים עתידיים על המשק הישראלי".

בישראל בה כל טוראי בשק"מ הוא אסטרטג בפוטנציה התקבל ההסבר ללא שאלות שהרי "ידוע" לכל שאנחנו מדינה באיום תמידי...

בראשית שנת 2009 עמד העולם הכלכלי מלכת . הימים ימי הקריסה המוניטארית העולמית של מוסדות הבנקאות בארה"ב , קריסה שגררה את כל העולם למשבר מוניטארי קשה ביותר.

גם כלכלת ישראל נעצרה בחריקת בלמים. הייצוא שאחראי על כשליש מתל"ג הכלכלה הישראלית נקלע למצב קשה. נוצר צורך מידי להזרים כסף חדש ובכמות מספיקה לכלכלת ישראל במקום הייצוא שנחלש כתוצאה מהמשבר העולמי.

ההחלטה שקיבל נגיד בנק ישראל התכתבה יפה עם הצורך המידי להזרמת כסף לכלכלת ישראל.

הנגיד החליט לקנות דולרים בכמות אדירה. ולייבא למעשה כסף חדש לכלכלת ישראל.

לתוצאה הנסתרת של המהלך נגיע בהמשך.

חשוב מאד להבין את המכניקה של המהלך שעשה הנגיד באופן עצמאי ללא התייעצות עם מוסדות המדינה הנבחרים ,תוך עקיפה מוחלטת של עקרון הדמוקרטיה הייצוגית .

כאשר יש ביקוש למוצר כלשהו במקרה זה הדולר .הביקוש נענה על ידי "כוחות השוק" .

במקרה זה, כוחות השוק היו מוסדות הבנקאות העולמית. אותם אלה שחוללו את המשבר העולמי מלכתחילה, להלן "הספקולנטים" .

חשוב להבין שקניית הדולרים לא נעשתה מכסף עודף שנוצר כתוצאה ממאזן תשלומים חיובי בין הייצוא לייבוא , אלא מיבוא של כסף זר למדינת ישראל.אין זה סוד שלכל מוצר במקרה דנן כסף זר, יש מחיר. המחיר הוא הריבית המשולמת על ידי המוסדות שמייבאים את הכסף במקרה זה בנק ישראל הבנק של מדינת ישראל. הכסף החם החל לזרום למדינת ישראל.

הצעד הבא יותר ממטריד וחשוב שנסביר אותו באופן הברור ביותר. הכסף הזר נחת בבנקים המסחריים והומר לשקלים שהרי זה המטבע הנהוג במדינת ישראל.

הבנקים המסחריים העבירו את יתרות המטבע הזר לבנק ישראל ובנק ישראל היה צריך "לשלם על הסחורה" .

עם איזה מטבע שילם בנק ישראל. הרי הוא הבנק של מדינת ישראל ולכן יכול לעשות שימוש במטבע של מדינת ישראל, השקל החדש.

אבל מאיפה יש לבנק ישראל כל כך הרבה כסף להמיר את מיליארדי הדולרים שיובאו למדינת ישראל. ובכן , התשובה לשאלה זו יותר ממדהימה .

לבנק ישראל יש כפתור מיוחד. כפתור פלא. לחיצה עליו עושה קסמים ומייצרת כסף ישראלי חדש נטול חוב. ככה מהאויר, מבלי שהיה שם שניה לפני הלחיצה.

נכון ,הבנתם נכון. בנק ישראל המציא כסף חדש בעזרת אותו כפתור מיוחד השמור לו ולבנקים המסחריים. כפתור ייצור הכסף יש מאין.

בנק ישראל העביר את השקלים החדשים ( תרתי משמע) לבנקים המסחריים וקיבל תמורתם את הדולרים.

אבל רגע, יש בעיה. אם יצאו מיליארדי השקלים החדשים לשוק תיווצר אינפלציה ענקית ובנק ישראל בתפקידו המוגדר אמור לשמור על יציבות המחירים. לכן הצעד המתחייב הבא היה "לספוג" את עודפי הכספים מהיצע הכסף. אל הספיגה צמוד תג מחיר בדמות ריבית בנק ישראל. שהרי היא מתבצעת על ידי שני מכשירים עיקריים. פקדונות של הבנקים המסחריים ופקדונות מק"מ .

בשני המקרים משלם בנק ישראל ריבית בהתאם לריבית הנהוגה בישראל על ידו.

כזכור ,הריבית העולמית ירדה לרמה אפסית ובעולם בו שולטים תאגידי הענק הבנקאים מותרת תנועת הון כמעט באין מפריע.

כדי לווסת את תנועת ההון הזר למדינת ישראל הוריד הנגיד את הריבית לרמה זהה ,אם כי קצת יותר גבוהה מזו הנהוגה בעולם שהרי הוא עדיין רצה לשמור על האינטרס של "הספקולנטים" לספק את הסחורה החמה הדולר האמריקאי.

כאשר הוריד הנגיד את הריבית במדינת ישראל נוצרה סביבה אידאלית להתפתחות בועת נדל"ן בדיוק כפי שקרה במדינות העולם בשנים שלפני פרוץ המשבר העולמי.

אפילו הנגיד לא הכחיש את הסיבה העיקרית להתנפחות בועת הנדל"ן במדינת ישראל והגדיר את הורדת הריבית כסיבה העיקרית לעלייה הדרסטית של מחירי הנדל"ן.

עליית מחירי הנדל"ן תמכה בייצור הכסף החדש במדינת ישראל, הזרימה מאות מיליארדי שקלים חדשים ופרנסה את כלכלת ישראל עד ימינו אלה.

דבר אחד לא לקח הנגיד המוכשר בחשבון (או שלקח בחשבון, אבל החליט לקחת את הסיכון.)

מאזן בנק ישראל קשור קשר הדוק להחלטה האסטרטגית . בנק ישראל מצא את עצמו משלם ריבית על פקדונות ענק של כמאתיים מיליארד ₪ .

מנגד, את "הנכסים" אותם קנה במהלך "המבריק" הוא השקיע בניירות ערך בשווקי העולם.

הרעיון היה להשוות את "התשואות" ולמנוע הפסדים לבנק ישראל.

כמובן שצעד כזה יכול להיות אפקטיבי כל עוד רמת הריבית המשולמת על ידו זהה לריבית אותה הוא מקבל על נכסיו המושקעים בשווקי העולם.

אולם במצב בו הריבית העולמית אפסית ותהיה אפסית בתווך הנראה לעין , מצא את עצמו בנק ישראל סבוך וקשור בקשרים אותם קשר בעצמו.

המצב הגיע לאבסורד בו משקיע בנק ישראל את נכסיו בניירות ערך מסוכנים בהגדרה.

מניות של תאגידים פרטיים. ומה תהיה ההשפעה על מאזן בנק ישראל אם תתרחש קריסה מוניטארית עולמית נוספת. לאן יגיעו הפסדי בנק ישראל במצב כזה. האם החשבון יוגש לכלל אזרחי המדינה שהרי בנק ישראל הוא הבנק של מדינת ישראל וחובות לתאגידי הענק הבנקאים להלן "הספקולנטים" חייבים לשלם ....( עיין ערך יוון , אירלנד וספרד ).

בנק ישראל מנוטרל ואינו יכול למלא את תפקידו המוגדר בחוק.

אם יעלה את הריבית במדינת ישראל הוא ינסר את הענף עליו הוא יושב. ואם ישאיר את הריבית במצבה הנוכחי ,הוא אינו משרת את התפקיד המוגדר בחוק בנק ישראל, שמירה על יציבות המחירים שהרי אפילו חכמי בנק ישראל יודו שריבית נמוכה מעודדת עליית מחירים.( עיין ערך בועת הנדל"ן )

בשנת 2010 ניסה נגיד בנק ישראל להעלות את הריבית הנהוגה על ידו. התוצאה המידית הייתה הפסדי ענק של כ 17 מיליארד ₪ לבנק ישראל . ותחילת ירידות של מחירי הנדל"ן ירידות שקיבלו חיזוק ממחאת 2011.

מה עשה מקבל ההחלטה האסטרטגית, כמובן ,הוריד את הריבית שוב.אין להם ברירה . הם מסונדלים ומחכים לנס שלא צפוי להגיע.

בכל מלחמות ישראל הכושלות והיזומות מאז מלחמת ששת הימים נקבע הנוהג של הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

המטרה, בדיקת הכשלים ולהרחקת האחראים מעמדות השפעה במידה ונמצא שהם אחראים לתוצאה ההרסנית של ההחלטות האסטרטגיות אותם קיבלו בתפקידם הממלכתי.

את מקבל ההחלטה ההרסנית הנוכחית אין צורך להרחיק. הוא הרחיק את עצמו ומצא את עצמו כסגן המוסד המיצר את הדולרים אותם החליט לקנות בהחלטה האסטרטגית האומללה.

אבל את וועדת החקירה חייבים להקים .

הוועדה חייבת לקבל מנדט לחקור גם את האפשרות לצאת מהמבוך אליו נקלעה כלכלת ישראל .

היא חייבת לשקול ברצינות המקסימלית את שינוי השיטה המוניטארית שהכתיבה את הבלגן הנוכחי.

ומה הפתרון. טוב אתם כבר יודעים מה הרעיון הכללי. מעבר לשיטה מוניטארית בה הכסף יופק על ידי המדינה ללא חוב והבנקים יעבדו ברזרבה מלאה.

מה שמדהים בסיפור שסיפרנו כאן הוא שקיימת התשתית ליישום הצעד ללא בעיה מיוחדת.

הרי הוכח שבבנק ישראל מצוי כפתור סודי ומיוחד. כפתור קסמים שמייצר כסף יש מאין ללא חוב.....

#השיטההמוניטארית