המשקיעים

כאשר הוכרזו בחירות חדשות לפני חמישה חודשים בערך, פרסמתי באתר "בועת נדל"ן " את המאמר על משקיעי הנדל"ן. מאמר שנועד להמריץ את המפלגות המתחרות על קולו של הציבור לעסוק בעיקר, בועות הנדל"ן שמחרבת כל חלקה טובה, שחונקת ומשעבדת דור שלם לחיי עבדות מדכאים.

הנתונים במאמר פורסמו לראשונה בהדגשה הראוייה לטעמי ורק הבנתם והפנמתם יכולה להוביל למסלול של פתרון בעיית בועת הנדל"ן .

שוב עדר האזרחים נקרא אל הדגל. שוב מתחילה קקפוניה בלתי נפסקת על כל הנושאים מעוררי המחלוקת . שוב יעלו את ההר עם הבית על ראש שמחתנו.

שוב לא יחלקו את העיר ושוב ישגעו לנו את המוח עם סדר יום בטחוני . סדר יום שרובו קיים רק במוחות יועצי הפרסום שאך סיימו את כוס השמפניה בשמחה על ים הכספים שיזרום אליהם בחודשים הקרובים.

שוב הוכרזו בחירות בישראל.

בבחירות האחרונות שנדמה שהיו רק אתמול, נסחף העם חדור רוח הקרב המחאתית, אחרי הכוכב התורן יפה התואר והדיבור . ההוא שהבטיח עתיד מעולה לכולנו , הבטיח ולא ידע איך לקיים.

האמת היא שהוא לא אשם. אפשר להאשים אותו בהתנשאות ובסרוב להבין את עובדות החיים, אבל בזה הוא כמובן לא לבד.

אז ברוח הבחירות המתקרבות הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן. פשוט, ברור, חד ונהיר לכל מי שמסוגל לקרוא ולהבין את עובדות החיים הפשוטות.

בעיית הבעיות של מדינת ישראל היא בועת הנדל"ן.

בועת הנדל"ן עליה כתבנו כאן משנת 2010 וכמאמר המשורר דן כנר זיהינו את התופעה ראשונים, היא שגוררת את כלכלת ישראל לביצה טובענית ממנה אין סיכוי להחלץ. היא חונקת את כוח הקניה. היא משעבדת את הדור הצעיר למשכנתאות מפלצתיות .היא מונעת את ההתפתחות הטבעית של דור ההמשך של מדינת ישראל.

השפעותיה הרסניות בכל תחום, כלכלי, אישי וחברתי. נזקיה מקיפים ועצומים ולמרות כל זאת עושה רושם שהבעיה ההרסנית לא ממש מעניינת את אלה המכונים הנהגת המדינה.

לא . זה לא שהם לא מדברים עליה. כמובן שהם מדברים. מדברים בלי סוף . מדברים ולא עושים שום דבר מעשי.

קבלת החלטה

ממשלה שרוצה לעשות מעשה. ממשלה שתרצה בעתיד להתמודד עם הבעיה שמאיימת לחרב את מדינת ישראל חייבת לקבל החלטה.

תגידו ,זו הבעיה ?. הרי הם מדברים על הבועה כל הזמן. נכון. הם מדברים אבל מסרבים לקבל החלטה.

האם קיימת החלטת ממשלה שאומרת "ממשלת ישראל מתחייבת ותעשה כל שביכולתה להוריד את מחיר הנדל"ן בישראל ב 30% תוך שנה.

כמובן שהיא אינה קיימת. היא לא קיימת מכיוון שהם לא באמת רוצים לחסל את בועת הנדל"ן . הם רוצים "להתנהל" בסביבת הבועה . לנצל את מנעמי הבועה ולספר לשאר העם סיפורים על בעייות היצע , אישורי בנייה, עובדים לענף הבניין ושאר הקשקושים הידועים.

קבלת החלטה איננה צעד סמנטי. קבלת החלטה היא צעד מחייב.היא צעד הכרחי. היא תחילת הדרך לפתרון הבעיה.העובדה שאין החלטה מחייבת מלמדת אותנו שאין מחוייבות אמיתית לפתור את הבעיה.

הכלבים יינבכו והשיירה תמשיך במסעה אל עוד הטבות השמורות רק למקורבים.

המשקיעים

לפני חודשיים, "הדליפה" רשות המיסים נתונים מעניינים מאד על מחזיקי הדירות בבעלות במדינת ישראל.

הנתונים נמסרו למדיה הכלכלית וזו בתורה מיהרה לפרסם קטעים מבסיס הנתונים שהועבר אליה. הנתונים שפורסמו באותן כתבות היו נתוני הקצה , הנתונים הפיקנטיים. אלה שיעצבנו אפילו את מי שלא ממש מבין את נושא בועת הנדל"ן. פורסם למשל שיש משקיע נדל"ן אחד שמחזיק 46 דירות. פורסם שקיימים ארבעה נוספים שמחזיקים בבעלות 29-40 דירות.

אכן פרסום שיכול להוציא מהדעת כל אזרח שלא מבין איך הוא אמור לנהל את המשך חייו ולקחת הלוואות מטורפות כדי לגור במדינת ישראל.

נתונים מעצבנים אבל לא הנתונים החשובים באמת שעלו מאותה הדלפה. שהרי כל בר דעת יבין שעד כמה שזה מעצבן לדעת שיש מי שמחזיק עשרות דירות בבעלות, עשרות דירות לא יכולות להשפיע משמעותית על בועת הנדל"ן. מדובר בפיקנטריה בלבד.

אז מה הם הנתונים החשובים באמת.

כדי להבין את עומק הבעיה צריך לראות את הנתונים כולם. צריך להבין איפה עיקר הבעיה . הנתונים קיימים צריך רק לרצות לפרסמם לקהל הרחב. לכן, פניתי לרשות המיסים בבקשה לקבל את בסיס הנתונים שהועבר למדיה לפרסום. פניתי וקיבלתי. הרי גם אנחנו מדיה לגיטימית.

אז אלה הנתונים ותחילה אניח אותם כאן. הפרשנות בהמשך.

אורי שלום,

בהמשך לפנייתך למערכת הפניות של רשות המסים, להלן המידע שהועבר לכתבים בנוגע ליחידים והחזקתם בדירות. שים לב למספר עניינים בנוגע לנתונים (רלוונטי לשתי הטבלאות):

• מתייחסים רק ליחידים ישראלים, לא כולל תושבי חוץ.

• לא מתחשב בפרצלציות וירושות.

• בעלות על 50% בדירה ומעלה תחשב כדירה

בצד שמאל הטבלה אותה בחרו להדגיש ולפרסם במדיה הכלכלית בישראל. הטבלה המעצבנת .

בצד ימין הטבלה החשובה לעיניניו הטבלה שרק התמודדות עם הנתונים שלה יכולה להביא פתרון לבעיית בועת הנדל"ן.

הכירו את "משקיעי הנדל"ן ".

1,173,719 אזרחים מחזיקים בדירה אחת במדינת ישראל. איתם אין לאף אחד בעיה הרי זו התצאה הרצויה במדינה נורמלית. כל אזרח זכאי לכסות מעל ראשו ולדירה בה יוכל לנוח לאחר יום עבודתו. ביתו של אדם הוא מבצרו וכל אדם זכאי למבצר. זו זכות יסוד שאין יסודית ממנה.

191,824 אזרחים מחזיקים בשתי דירות. כאן כבר מתחיל לגרד בקצה האצבעות אבל בואו נניח שבמדינה מתוקנת זה אך הגיוני שמשפחות יחזיקו בדירה נוספת שהתקבלה בעבר מירושה ושאולי משמשת למגורי בני המשפחה.

36,424 אזרחים מחזיקים 3 דירות, 9,100 מחזיקים 4 דירות, 2,976 מחזיקים חמש דירות, אפשר כמובן להמשיך אבל לסיכום הנתונים המדהימים אפשר לומר ש 50,935 אזרחים מחזיקים את מדינת ישראל במקום רגיש.

הסיבה העיקרית להתנפחות בועת הנדל"ן ידועה והוכרה על ידי כל בעלי התפקידים הרלוונטים ועל ידי כל הפרשנים הכלכליים במדינה. הורדת הריבית הזרימה לשוק הדירות עודפי ביקוש של "משקיעי נדל"ן" . כמות משקיעי הנדל"ן בתקופת התנפחות הבועה גדלה בעשרות אחוזים . הם היו שובר השוויון הם אלה שבכוח הביקושים שהזרימו לשוק דחפו ועדיין דוחפים את המחירים במעלה הגבעה. הם אלה שברובם ניצלו יכולת קיימת והשיגו במרוץ לדירה את רובם המכריע של אזרחי ישראל העובדים, משלמי המיסים ומשרתי המילואים.

הם היו הכלי העיקרי לניפוח בועת הנדל"ן ולכן הפתרון יכול צריך וחייב לעבור דרכם.

"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו בה כשיצרנו אותן" - אלברט איינשטיין .

האמת היא שלא צריך להיות אלברט איינשטין כדי להבין שאם נהירת משקיעי הנדל"ן היא שגרמה לבעית בועת הנדל"ן, אין אפשרות לפתור את הבעיה שלא באותה הדרך רק בכיוון ההפוך.

זו מסקנה לוגית מתבקשת שאינה מצריכה מחשבה מעמיקה מידי. כל שנותר הוא לקבל החלטה ולצאת לפעולה.

השאלה היא האם אלה שאמורים לקבל את ההחלטה מסוגלים, רוצים, ויכולים לקבל את ההחלטה.

בבחירות האחרונות לנשיאות הציץ לרגע קצה הקרחון, הדרישה שעלתה במדיה החברתית מהמועמדים לפרסם הצהרת הון אישית כדי למנוע חלילה בחירה של איש לא ראוי , חשפה מציאות מדהימה. הרבה מהמועמדים לנשיאות התגלו כמשקיעי נדל"ן לא קטנים.

קצה קרחון שרק מעיד על הבעיה העיקרית. השכבה המנהלת של מדינת ישראל שמונה על כל השכבות שלה כמה עשרות אלפי אנשים היא היא שמחזיקה את אזרחי המדינה במקום רגיש.

הם אלה שיינזקו בכיסם אם מחירי הנדל"ן יקרסו בעשרות אחוזים. הם אלה שלא יעזו לעשות צעד אמיתי שיגרום לירידת מחירים דרסטית שהרי הדבר משול להבנתם לניסור הענף עליו הם יושבים ומשקיפים ממנו על הנוף.

את בועת הנדל"ן אפשר לפוצץ בדרכים רבות. אחת הדרכים היא למסות מיסוי כבד את משקיעי הנדל"ן שמחזיקים יותר משתי דירות כולל המשקיעים הזרים. משקיעים אלה עיוותו את שוק הנדל"ן. הם אלה שנהנו ונהנים עד היום מסחיטת שוכרי הדירות עם מחירי שכירות הזויים.

הם אלה שמונעים למעשה את הזכות היסודית לדיור מהדור הצעיר של מדינת ישראל הם שצריכים לשלם את המחיר .

ומה עם זכות הקניין .

באמת מה איתה. מיסוי כבד על משקיעי הנדל"ן לא פוגע בזכות הקניין שלהם. הם יכולים להחזיק את הדירות ולשלם את המיסים. בכסף שייתקבל צריכה המדינה לבנות דיור ציבורי במרכז הארץ, במכרז ,על קרקע במחיר של אפס שקלים ואף להעזר בחברות בניה זרות.

מדינה שממסה מוצרי יסוד בסיסיים כמו מים ולחם יכולה למסות דירות שלישיות רביעיות חמישיות ושישיות כדי לאפשר זכות יסוד לדיור לאזרחיה. זו זכותה הריבונית ואין בכך לפגוע בזכות הקניין של משקיעי הנדל"ן.

לסיכום. משקיעי הנדל"ן אתם יכולים להרגע. הסיכוי שהצעה כזאת תתקבל זהה לסיכוי שיגדלו לכולנו שערות על כף היד. בועת הנדל"ן תגיע אל סופה בפיצוץ . פיצוץ מונטארי, חברתי או שניהם יחדיו.

אבל האמת צריכה להאמר. ככה פשוט, ברור בלי מילים מסובכות מידי.

נ.ב – המאמר נכתב תוך התעלמות מהבעיה המונטארית שתחרב את המערכת הבנקאית והמוניטארית כאשר מחירי הנדל"ן ירדו משמעותית. לרגע "שכחתי" את כל מה שידעתי...

#השיטה